o84.org/me – הפינה של עמרי
Posts tagged קדימה
עתניאל, נגמר לך הנייר טואלט שאתה צריך את הקול שלי?
דצמ' 28th
על הפילוג מקדימה, זילות חוקי היסוד ולוד.
גילוי נאות, הצבעתי קדימה. יותר מזה, אני מחזיק איי שם במגירה כרטיס חבר במפלגה. בעידן של לסמס מספר כלשהו למתן תרומה, החלטתי שלהיות חלק ממפלגה הוא מילוי חובתי האזרחית, וביטוי שלה למעורבות בנעשה בענייני היום היום. במקום לקטר שאלה הם נבחריי, הייתה לי ההזדמנות לבחור ואפילו להשפיע על הרשימה שהולכת לכנסת. כמובן שהאידאלה הזאת פגה דיי מהר. למשל, מכל מי שבחרתי בפריימריז בקדימה (19), נכנסו בסוף למקומות ריאלים בערך 5. ככה מצאתי אנשים כמו רוחמה אברהם ואלי אפללו, שלדעתי מייצגים כלום לפני אנשים ראויים אחרים (נגיד קונפורטי, פרופ' בן-שושן, גליה אלבין ואפילו מפקד סיירת מטכ"ל בעבר, דורון אביטל). נו מילא. לא שהמצב במפלגות אחרות היה מזהיר יותר. בבחירות עצמן, עשתה ציפי לבני את הבלתי אפשרי וניצחה. עוד סממן לדור החדש הוא שהבחירות היו יותר אישיות מאשר אדיאולוגיות. אנשים בחרו ציפי כי לא רצו ביבי. אנשים בחרו קדימה לא כי אלי אפללו מועמד בה, אלא למרות שאלי אפללו נמצא שם. בשבילי הוא מייצג את ירושת הד.נ.א שקדימה לקחה עימה שהתפלגה מהליכוד. נחזור לפילוג הזה עוד מעט.
בגלל השיטה, וגם בגלל שבאמת, ובואו נהיה כנים, לרוב העם נמאס מהשמאל, הוקמה ממשלת ימין. הכרעה דמוקרטית ראויה. היה טוב, אם בנימין נתניהו היה הולך ועושה את הדבר הפשוט ביותר אליו נבחר – מימוש המדיניות בה הוא מאמין. במקום לספח ולבנות, ביבי נאם בבר אילן והקפיא. הצבעת ביבי, קיבלת "ביבי-שמנסה-לתמרן-תחת-לחץ-מדיני-וסחיטות-פוליטיות".
במצב תקין, שכך אמרו לי שהיה כאן פעם, מי שלא מרכיב ממשלה ולא נכנס אליה, נמצא באופוזיציה. חבר כנסת שהוא לא שר, הוא מחוקק. להיות אופוזיציה זה לא מילה גסה. אופוזיציה טובה עושה ראשי ממשלות. תשאלו את ביבי. אבל כנראה, שיש משהו בפוליטיקה הישראלית שמסרב לקבל הכרעות דמוקרטיות. מורדי העבודה מסרבים להבין שמרכז המפלגה שלהם רוצה ג'ובים, מורדי קדימה מסרבים להבין שאת הטוויסט הפוליטי שהם עושים עכשיו, כדאי היה שהיו עושים אותו – לפני הבחירות.
אפרופו טוויסט פוליטי. אריאל שרון ב-2005, כאשר לא הצליח להעביר את ההתנתקות במפלגה שלו, וכאשר הבין כי הבית הפוליטי שלו רק שם לו רגליים, הקים גוף פוליטי חדש, הקים ומיד הלך לבחירות. מה שנעשה כאן, שהוא מסריח, אבל כשר, הוא פשוט גניבת קולות. עתניאל שנלר, אפללו ורונית תירוש נכנסו לכנסת לאחר שרוב העם הצביע קדימה. רוב העם האמין בציפי לבני ובקו הפוליטי אותו היא מציגה. אז עכשיו, אחרי שקיבלו את המנדט הם יורקים לבוחרים שלהם חזרה לעיניים?
אה נכון, המצב. כן, המצב. סוף העולם מתקרב, ובניגוד לסרט זה יקרה מוקדם יותר מ-2012. "אחריות לאומית" קוראים לזה. ייקח קצת זמן עד שיירו עלינו טילים, והמו"מ המדיני תקוע רק כי קדימה לא שם. כמו שהליכוד לא הצטרף לממשלה בזמן מלחמת לבנון השניה, וביבי היה אופוזיציה אחראית בזמן שהוא התראיין בעשרות כלי תקשורת בזמן מבצע עופרת יצוקה, כך ראוי שכל אופוזיציה תהיה. לא משנה אם זאת קדימה או מפלגה אחרת. שמירה על המשחק הדמוקרטי ועל אמון הציבור בנבחריו היא "האחריות הלאומית" האמיתית. ג'וב כזה או אחר, תפקיד שר או תפקיד ח"כ זאת פוליטיקה קטנה, לא אחריות.
אז תודה. תודה עתניאל, תודה אלי ותודה כנראה גם רונית. כנראה שהקול שלי לא ממש חשוב לכם, בפעם הבאה אני אדאג לשים בקלפי גם נייר טואלט, למקרה שייגמר לכם.
זה גם לא קשור לפוליטיקה עצמה. היום זאת קדימה "שאין לה זכות קיום, אין לה מצע וכל מה שרוצים שם זה ג'ובים", מחר זאת תהיה מפלגה אחרת. אם כבר אנחנו בשיטת בחירות ייצוגית, ואם כבר בוחרים מפלגות על בסיס רשימות לכנסת, אז לפחות שלא יעשו מהקול שלנו בדיחה.
הצעצוע החדש של ח"כ שאמה
ח"כ שאמה גילה שאם אלי אפללו יפרוש ויקים סיעת יחיד, הליכוד יצטרך למצוא 7 ח"כ חוץ ממנו ע"מ להוביל פילוג. אופס. לא חשבנו על זה קודם שתיקנו את חוק היסוד ע"מ שיתאים לצרכים הפוליטיים העכשיווים. באמת אופס. אל דאגה. נשנה את החוק יסוד שוב. עכשיו אם ח"כ אחד פורש, יהיה זמן של שנה כדי לצרף אליו עוד שישה. הרי זה חשוב. בדיוק זאת מהותה של החקיקה הישראלית, וזאת תכליתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוקי היסוד, נועדו לשמש כאבני היסוד לחוקה הישראלית. כל חקיקה פרטית היא רעה. חוק דרעי למשל, שבא כדי לשחרר את דרעי אחרי חצי תקופת מאסר בגלל התנהגות טובה הביא גם לשחרור כמה מאות אחרים של עבריינים. חוק סמוליאנסקי יכניס אותו לכנסת וכו'. שוב עושים חברי הכנסת שימוש לרעה בכוח שניתן להם. במקום לבצע עבודה פרלמנטארית ראוייה, שאילתות, הצעות חוק, סיורים וכו' ח"כ שאמה משחק עם חוקי היסוד, כאילו היו הם אחרוני סעיפי תקנון מרכז הליכוד. עד מתי?
לוד
אני מזמין את ח"כ שאמה על חשבוני לנסוע לעיר לוד. במרחק 15 דקות רכבת ממגדלי אקירוב יושב לו החור השחור של מדינת ישראל. עיר של 75 אלף איש, בלי עירייה נבחרת ומתפקדת. בעיר עצמה יש שכונה של 25 אלף איש, "שכונת הרכבת", לא מוכרת, על קרקעות מדינה. הפשע בעיר חוגג והדימוי הנמוך שלה רק מרע לעיר. חבל כי מי שמגלה את לוד באמת, מגלה עיר ותושבים מדהימים. לוד, שהייתה בתקופת המנדט הבריטי, בירת השלטון. לוד שהיא עיר רב תרבותית עם היסטוריה מדהימה. לוד שהיא אולי האתוס השנוי במחלוקת על הנאכבה הפלשתינאית ועל מהפכת הציונות, לוד היום נמצאת במצב כל כך רע. ההזנחה חוגגת. אז פיטרו ראשי ערים, וניסו לעשות משהו. זה לא מספיק. בתקווה שזה לא מאוחר מדי.
אם בן גוריון אמר בעבר שבנגב ייבחן העם היהודי, אז היום אפשר להגיד שבלוד העם הזה כבר נכשל.
אבל איי, מה זה 75 אלף תושבים מול פירוק מפלגה?
אפליקציית "קדימה" לאייפון
אוק' 31st
האייפון שינה את עולם הסלולאר בגלל "חווית המשתמש" שלו. הגיע הזמן שתהיה מפלגה בישראל שתעשה אותו דבר לפוליטיקה המקומית.
בשנת 2007 יצאה חברת אפל עם האייפון. הרבה גבות הורמו למראה מהכשיר המוזר הזה. חברות מתחרות הרימו גבה. הם טענו שהמכשיר לא מתקדם טכנולוגית. הוא לא תומך בדור שלישי, הקליטה שלו לא משהו, ועבור המחיר המוצא (בזמנו 600 דולר) הם טענו שזה פשוט בזבוז של כסף. אפילו מנכ"ל מיקרוסופט בזמנו טען שאף אחד לא ישלם כל כך הרבה כסף על משהו לא טוב שכזה. רוב החברות הללו חיפשו ומצאו את חנות הכובעים הסמוכה, ואכלו מעט מעט כאלה. האייפון, שבהמשך מחירו הורד, הפך להצלחה מסחררת, והפך בזמן קצר לנייד הכי נחשק בעולם.
על אותו משקל, ניצח ביל קלינטון את ג'ורג' בוש האב. על הנייר, ג'ורג' בוש היה מנוסה יותר, עם הרבה יותר תכונות "שמרניות" בכדי להיות נשיא ארה"ב. ביל קלינטון, בראשית שנות ה-90 היה בסך הכל מושל מדינה שיודע לנגן על סקסופון. אבל זה לא היה התכונות, אלא יותר התדמית. לאזרחי ארה"ב היה נמאס מנשיא שמרן, מבוגר, שלא קשוב אל העם. הם חיפשו משהו צעיר יותר ורענן יותר. "זאת הכלכלה, אדיוט" – הייתה הססמא. כלומר, לא משנה לנו כמה אתה מתאים יותר, אתה פשוט לא נשיא שמרגישים טוב איתו. הבחירה שלהם בקלינטון עשתה את האזרחות למשהו יותר חווייתית. כל זה עוד לפני המהפכה שעשה נשיא ארה"ב הנוכחי, ברק אובאמה. אבל הרעיון ברור.

קדימה צריכה להמציא את עצמה מחדש
המגמה בשנים האחרונות היא פחות לרכז את ה-"הכי טוב", אלא יותר לעשות את זה יותר חוויתי למשתמש. האייפון לא היה שיא הטכנולוגיה, אבל הוא העניק למשתמש את חווית השימוש הכי טובה. לברק אובאמה אין הרבה ניסיון כמו שיש לסנטור מקיין, אבל הוא העניק למצביע הפוטניציאלי תקווה, חדשות ופשוט משהו יותר כייפי לגעת בו.
בישראל אין דבר שכזה, בטח שלא במגזר הציבורי. אנחנו נעים בין חדשנות מטורפת בכל תחומי החיים, חוץ מהתחום הפוליטי. יש לנו ערוצים מסחריים עם הפקות הכי מלהיבות ופופולריות, אנחנו נוסעים במכוניות עם מחשב, שומעים מוזיקה בנגנים חכמים, בוחרים סרט בVOD וכו'. אז למה אנחנו לא יכולים לבחור בנציגי ציבור שנהנה מהתפקוד שלהם? מה חסר לנו?
כשאריאל שרון הקים את "קדימה" הייתה תחושה שכזאת. שהנה, סוף כל סוף, תהיה מפלגה שתייצג את רוב העם. מפלגה שאין לה מרכז מושחת, ללא גירעון, עם אידאולוגיה ברורה ועם רשימה אטרקטיבית והכי חשוב, עם מנהיג חזק. אמנם אריאל שרון, ייצג בעברו את ההפך המוחלט מ"חווית משתמש", אבל בערוב ימיו הוא ידע לזהות את הצורך מהעם – וככזה ליישם עבורו פיתרון רלוונטי. לאחר מכן, הפכה קדימה למה שמוכר כיום – כעוד מפלגה עם "פוליטיקאים מושחתים". אם אריאל שרון ידע לשבץ את הרשימה של קדימה עם אנשים ראויים, הוחזרה שיטת הפריימריז בטיעונים דמוקרטיים למנהם – ובשיא התפארת הישראלית, הביאה לשיבוץ של פוליטיקאים מושחתים ומאוסים בראשה (צחי הנגבי, רוחמה אברהם, דליה איציק), ודחיקת כאלה מוכשרים יותר החוצה (פרופ' בן ישראל, חיים אביטל). "מרכז" המפלגה הפך למועצה, המקום השני שוריין לאחד שלא ראוי לו (מופז) בגלל מאבקי כוחות. רק תודות לפחד מביבי הגיעו כל כך הרבה מנדטים במהלך הסברתי מבריק מבית היוצר של פורום החווה. אזרחי ישראל נשארו עם מפלגות מאוסות, הייאוש גובר ופיתרון – אינו באופק.
לאחר שחרור האייפון לשוק, חשבו יצרניות הסלואר השונות שאם הם יוציאו לשוק מכשירים מתקדמים טכנולוגית – הם יצליחו לעצור את ההמצאה של אפל. הם נכשלו. לא משנה איזה דגם הוציאה נוקיה (N97 הכושל), ואיזה חיקוי מכשיר מגע פיתחה סמסונג (מסך מגע חובבני), זה פשוט לא עזר. רק בחודשים האחרונים, הגיעו מתחרים ראויים. למרבה הפלא, עיקר ההשקעה בהם הייתה בממשק המשתמש ובחווית השימוש במכשיר הסלולארי. בדרך של היקש, לא יעזור שינחתו לנו במגזר הפוליטי מנהיגים מוכשרים ו"הכי טובים". רק איחוד של רשימה ושל מפלגה בצורה הסברתית נכונה, שעונה על צרכי העם – רק היא תצליח. כלומר, הניסיון של המנהיגים שלנו – מה שכביכול עושה אותם ל-"הכי מתאימים" – הוא בעצם עיקר הבעיה שלהם. "זה לא הניסיון, אדיוט".
אז מה צריך לעשות? למען הסר ספק ולגילוי נאות, אנוכי חבר מפלגת "קדימה". החברות שלי אינה באה מרצון אדיר, אלא מברירת מחדל. הסתכלות ימינה מראה לי גוש ימין שכל תכליתו היא הישרדות והובלת המדינה לסופה כמדינה יהודית דמוקרטית ("זה הדמוגרפיה, אדיוט!"). מצד שמאל, אני בעיקר רואה קבוצות שמאל סהרוריות, שמתחרות בינהן איזה מפלגה תתמוטט ראשונה, העבודה, או מר"צ. קדימה בהחלט מציעה את המרכז המתון והרציונאלי. זה שלא רואה בפלשתינאים עם שוחר שלום שאפשר לחיות עימו בדו קיום, אבל מבין, שאם לא תהיה להם מדינה משלהם, הם יחמדו את שלנו. זאת מפלגה שמבינה שמדינה יהודית אינה נתונה לאישור שכננו הערביים, אלא מתבטאת בעידוד עליה ובפיתוח אזורים שבשיא הקונצנזוס, כמו הגליל והנגב. לצערי, אותה מפלגה היא עכשיו פיתרון רצוי, אבל בלבול מצוי.
בחג הסוכות האחרון התארחתי בסוכתה של יו"ר התנועה, ח"כ ציפי לבני. המקום המה בחברי כנסת, ראשי רשויות, חברי מועצה, אלופים במיל' ולא מעט עסקנים. כולם שם עמדו בתור ללחוץ את היד של חברת הכנסת. היא נראתה במבט מהצד, דיי סובלת מהמעמד. אמנם לבני הפגינה חמימות רבה, אבל ניכר שמשהו מציק לה. אני חושב שאני יודע מה. בכל רחבי הגינה של משפחת לבני היו הרבה אנשים, אבל הייתה אפס אידאולוגיה. בעידן שבו חברי כנסת צריכים לרדוף אחרי כותרת, והצעת חוק נולדת בכותרת העיתון, מספיק שהייתי צועק – "הסקרים האחרונים הראו שאם קדימה תתמוך בהעברת ים המלח לים התיכון היא תקבל 50 מנדטים" – וכולם היו רצים עם הודעות לתקשורת על תמיכה. נראה לי שזאת הייתה הסיבה להבאת פנים המיואשת על פניה של הגב' לבני. היא הבינה שכדי להיות ראש ממשלה היא חייבת לעבור את העסקנים האלה, היועצים ומבקשי הטובות. אני רק יכול לשבח אותה שהיא שרדה את כל הטריקים המלוכלכים של ש"ס, הגמלאים וביבי.
אז מה לעשות עכשיו?
הפיתרון הוא יצירה מחדש של המפלגה הזאת. במקום פריימריז למשל, שהגוף הבוחר יבחר את המועמדים וראש המפלגה יסדר אותם ברשימה. לתמוך בנושאים שהכי נוגעים לאזרח הישראלים ובגללם הוא ממורמר. טיפול בפשע, עוני, קידום הגליל והנגב, קליטה וכו'. אבל לא רק לתמוך, אלא לקדם ולהביא לראש סדר העדיפות גם אם התקשורת חושבת שזה לא "מוכר". אלטרנטיבה אמיתית לשלטון של ביבי צריכה להיות כזאת שתביא לידי ביטוי את כל מה שהוא לא. ומה זה? במקום הישרדות, מפלגה שחושבת קדימה עשרים שנה, תרתי משמע. לשמחתי, הובלת המהלך של שינוי שיטת הממשל, שהתחיל לא מזמן, היא צעד מבורך. זאת רק דוגמא לאיך לא חושבים על הרווחים המפלגתיים, אלא יוצאים ביוזמה שתהיה חיונית וטובה לכל האזרחים כולם באשר הם.
אם תשכיל קדימה להפוך את עצמה לידידותית למשתמש, ולכזאת שבאמת עונה לצרכים הדחופים של האזרח הישראלי היא תהיה מפלגת השלטון הבאה.
ימי שלישי בכנסת זה נאומים בני דקה
יולי 16th
סיעת קדימה פרסמה קול קורא לשלוח לה נאומים בני דקה מהאזרחים במדינה. נאומים מובחרים יוקראו על ידי חברי הכנסת של הסיעה כל יום שלישי. אז הנה, זה מה שיצא לי:
שמי עמרי אריאב, בן 25 מרצלייה, אני סטודנט. אזרח. קצין במילואים. מאז שאני זוכר את עצמי שאפתי להגיע לתפקידים ציבוריים, בעלי השפעה עם יכולות שינוי. הכנסת, בית המחוקקים, תמיד היתה עבורי מטרה. להגיע לכנסת, להיות חבר כנסת, להשפיע ולשנות.
חברי הכנסת, ככל שהימים עוברים, ולאור הפרשות שמתפרסמות, האמון בכם הולך ויורד, בעיקר אוזל.
כיצד אנשים צעירים כמוני יירצו לבוא להיות חברי כנסת, כשיש 40 ח"כ שאינם רוצים בתפקיד זה? ממשלה של 31 שרים ו-9 סגני שרים פוגעת בעבודת הכנסת ומבטלת את יכולתה להביע את רצון הציבור?
חברי הכנסת, המהירות שבא אתם עוברים מסיעה לסיעה, הדילים הסרוחים, קריצת העין, חוסר ההבנה שלכם בחוקים שאתם מעבירים ואמירת הכן המיידית שלכם לרצון הממשלה, משקפים את ההדרדרות בה לוקה המוסד. כיצד אנשים צעירים כמוני יירצו להימנות עמכם כאשר אתם שוכחים הבטחות בחירות, מאשרים בצורה עיוורת חוקים ועוסקים ביחסי ציבור יותר מעבודה פרלמנטארית אמיתית?
חברי הכנסת, מבול חקירות המשטרה שנגדכם, החקירות, החדשות לשחיטות, הם בעיני כ"אין עשן בלי אש". כיצד אנשים צעירים כמוני יירצו לקחת חלק במוסד נגוע שכזה?
חברי הכנסת, שכחתם מי שלח אתכם. שכחתם את האמת הפנימית במונח "שליח ציבור". אתם שליחים של עצמכם. מחוסרי אידיאולוגיה ויכולת לעזור למי שצריך אתכם באמת.
חברי הכנסת, דעו, כי צעירים רבים אוגרים בתוכם רצון עז לשנות את המצב הזה. הסתגרותכם בשיטות מושחטות כמו פריימריז וועדות מסדרות, מרכזי מפלגה מעלי ריח סרחון לא יעזרו לכם.
חברי הכנסת, ישנו דור של אנשים שלוחי אמונה, שכל רצונם הוא להחזיר למוסד הזה את יוקרתו ואת יכולתו להביע באמת את רצון הציבור.
חברי הכנסת, אני במקומכם הייתי מתעורר ומתחיל לעבוד, או לחילופין מחפש עבודה חדשה.


תגובות אחרונות