o84.org/me – הפינה של עמרי
Posts tagged ישראל
להיות חזק בשבילם
אפר' 28th
הוא לא באמת התכוון לזה. לא באמת הבין, לא באמת ידע. אבל מאז אותן דפיקות בדלת, שבועיים אחרי הבר מצווה שלו, הוא הפך להיות החזק. הוא לא שוכח את מה שהרב אמר לו, שעכשיו, הוא לא סתם קיבל את עול מצוות, אלא שהוא ראש המשפחה, והוא חייב להיות חזק בשביל אמא והאחיות שלו. אמא ישר התפרקה. אמרה שהיא יכולה לחיות בלעדיו. הוא אז מיד דאג לה. דאג שהיא הלכה לישון, כי הוא חשב שהיא לא תקום בבוקר. היה לו גם מוזר. איך בן אדם חי אומר שהוא לא יכול לחיות. אבל כנראה שאמא לא באמת חייה באותה תקופה. לדנה, האחות הקטנה, שרק נולדה לפני בקושי שנה, היה קשה להסביר מה קרה. היא בקושי מלמלה איזו מילה, שיותר קרובה להישמע כמו "אמא". בטח יהיה לה מוזר הוא חושב. לשרה היה אפשר לבשר את מה שקרה. היא גם הבינה לבד. אמרה שאבא כנראה עכשיו בשמיים, ושהוא לא יחזור מהמילואים כמו שהבטיח. הפתיע אותו הקבלה שלה. למרות גילה הצעיר, היא הבינה שזאת באמת הבטחה שאבא כבר לא יכול לקיים. היא גם אמרה שבכלל היא לא אוהבת את הלונה פארק ושזה ממש לא נורא. בבית ספר המנהלת לקחה אותו לשיחה. היא אמרה שכל משפחת העממי מחבקת אותו. גם היא אמרה שהוא צריך להיות חזק. גם המחנכת אמרה אותו דבר. הוא זוכר עד כמה הוא היה חזק שקרא בעצמו את הקדיש מעל הקבר הטרי. מוזר. אבא תמיד היה גדול והוא תמיד היה קטן. וגם שהוא יותר גבוה מאבא זה תמיד שאבא עשה לו אווירון. הוא עשה לו אווירון כל כך גבוה שאמא תמיד הייתה נלחצת וצועקת שיוריד את הילד שלא ייפול לא בטעות. הוא מספיק חזק עכשיו כדי להבין שזה דווקא האבא שנפל לו, והוא הילד נשאר.
כהתגייס אמרו לו שהוא צריך להיות חזק. היה מוזר לו. לשמוע כמה חזק הוא צריך להיות. מהיום הראשון, שהגיע מפקד החיל המהולל לברך אותם לרגל גיוסם, הוא אמר להם, שהם, כן הם, צריכים להיות חזקים. חזקים בשביל המשפחה והמדינה שלהם. שאין מקום לבכיינים ביחידה. הוא היה רגוע. אמר לעצמו. אני חזק כבר 5 שנים. אני אמשיך להיות חזק. עכשיו אני גם חזק לא רק למשפחה שלי, אלא לכל עם ישראל.הוא שמח שהוא חזק. הוא היה בטוח שאבא שלו גאה בו עכשיו, שהוא עוד יותר חזק. הוא היה חזק באימונים, במסעות, בפעילויות המבצעיות. הוא גם היה חזק ששמעו את הפיצוץ ומיד רצו לחוליה האחורית. הוא ראה שם את יוסי, החבר הכי טוב שלו, יוסי צעק שהוא פצוע ושכואבת לו הרגל. More >
פסקול הסרט "איים אבודים"
אפר' 22nd
לפני כשבוע בערך, זכיתי להזדמנות לראות את הסרט "איים אבודים" של רשף לוי. הסרט הינו סיפור על חייה של משפחה בכפר סבא בראשית שנות ה-80. סרט חמוד, חם, ישראלי ובעיקר מרגש. מומלץ בחום.
את הסרט ליווה פסקול של שירים מאותה תקופה, וגם אם הייתי בגיל ינוקא באותו עשור מגניב (המילה תפסה, אגב), עדיין נהנתי מאד מלשמוע אותו תוך כדי הצפייה בסרט.
לצערי, לא יצא פסקול רשמי לסרט, נראה, לאכזבת לא מעט צופים. לכן, לאחר מחקר קטן, בעזרת האתר הזה ובלוג הקולנוע של יאיר רוה ובצפייה בקרדיטים שבסוף הסרט הצלחתי להרכיב את רשימת השירים לפי סדר הופעתם.
אז לכל מי שחיפש ולא מצא, להלן הרשימה, במידה והשיר מופיע גם ביו-טיוב יש גם לינק.
הנכם מוזמנים להגיב ולתקן.
ושנזכה לעוד סרטים מופלאים כאלה.
רשימת השירים לפי סדר הופעתם:
1. The Lost Islands Theme – בתחילת הסרט – שמשפחה רואה ביחד.
2. Steve Miller Band – Abracadabra – בנסיעה לליל הסדר. More >
לזכרם
אפר' 20th
עוד כמה שעות יתקדש עלינו יום הזיכרון לשואה ולגבורה. שוב נלבש לבן, נעמוד בצפירה, נזכור, נבטיח כי לא שוב ונמשיך הלאה בחיינו, לקראת עוד יום זיכרון למען כל אלה שנהרגו על הגנת המולדת. כך רגילים אנחנו עוד מימי הבית ספר, מן רגע שבו אנו עוצרים, זוכרים. בשנים האחרונות זכר השואה קיבל פן חדש. עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתנה לנו הזדמנות לשמר את זכר השואה, לתעד אותו ולהעביר את תוכנו בצורה הרבה יותר מוחשית. פרויקטים להקלטת ניצולי שואה הוקמו, מוזיאון יד ושם שופץ מחדש וברחבי העולם הוחלט על ציון יום זיכרון בינלאומי לזכר השואה. השנה, תהיה זאת הפעם הראשונה בה משתתפים יותר לא יהודים מיהודים במצעד החיים באושוויץ. הזמן עושה את שלו. הדור ששרד הולך וחולף לו, ומי שנשאר בחיים, הם כבר לא אלה שעברו את התופת בגיל בגרות, אלא ילדים רכים, ש"זכו" לראות את הפשע הנורא, בגיל שהוא כל כך תמים. מה עלה בראשם של ילדים אלה, כיצד ציירו את המציאות הבלתי אפשרית בראשם? כיצד שמרו על אורח חיים נורמאלי כמה שניתן? איני סבור שאלה שאלות שאנו שואלים את עצמנו מספיק. על אחת כמה וכמה, איני סבור שבזוכרנו אחת לשנה את יום הזיכרון הזה, אנו עושים מספיק בכדי להבין את אותה מציאות, יחד עם המציאות הספציפית של כל ניצול שואה, בכדי למנוע את הישנות הזוועות האלה שוב.
מדינת ישראל קמה על רגלי השואה, More >
הדמוקרטיה השנייה של ישראל
מרץ 15th
הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. משהו כאן לא עובד. מאז רצח רבין היו לנו 5 ראשי ממשלות ו-6 מערכות בחירות. המפלגה הגדולה אינה מרכיבה את הממשלה וגודלה הוא בקושי רבע ממספר המושבים בכנסת. אחוז ההצבעה נמוך יחסית לממוצע שלפני אותו רצח, ומשבר ההנהגה שפוקד אותנו נראה גדול מתמיד. תחושת אדישות קשה אופפת את הציבור הישראלי, תוסיפו אליו את ירידת האמון ממוסדות השלטון וזרועותיו, למשל, בית המשפט העליון והמשטרה, ואת תחושת השבר שלאחר מלחמת לבנון השנייה, תקבלו אולי את המשבר החמור ביותר שהיה כאן מבחינה מוראלית מאז השנים שלפני מלחמת ששת הימים.
קל למצוא אשמים למצב הזה. חלקנו יגידו שזהו הכיבוש בן ה-40 שנה שהשחיט כל חלקה טובה וגרם לבזבוז משאבים אדירים, הן ברמה הסוציו-אקונומית והן במישור הבטחוני, חלקנו יגידו שזה היה דווקא תהליך השלום עם שכננו הערבים "שמבינים רק כוח" והנסיגה המתמשכת בכוח ההרתעה הישראלי.אולי זה גם היה המבצע האחרון בעזה, שאפילו עם קונצנזוס רב, לא הוכרע, ונראה שסתם בוזבז, ושבסופו של דבר עדיין מעל למיליון איש חיים תחת איום. כל אלה, מכל נימוק פוליטי ואידאולוגי הם כרסום בלגטימיות של המשטר במדינת ישראל, במיוחד כמייצג את המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אני סבור, שהבעיה היא שרבים מהמנהיגים ומעצבי דעת הקהל אינם רואים את המצב מנקודת מבטו של האדם. הגיע הזמן לאמץ את גישת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, אבי דוקטורינת "האדם הסביר", אליו הרבה לפנות בכדי להשוות נורמטיביות של התנהגות של אדם. לדעתי, על מעצבי דעת הקהל ועל המנהיגים לראות ולהבין מה עובר על אותו אדם סביר במדינת ישראל בכדי בהחלט להבין עד כמה קשה המצוקה.
אדם סביר במדינת ישראל הוא אדם שרמת הכנסתו היא ממוצעת, או מעט מתחת אליה. האדם הסביר הוא אדם שעובד, בדרך כלל ביצע שירות צבאי או לאומי. האדם הסביר במדינת ישראל הוא אדם שמחזיק בית עם משכנתא, ושהמשבר הכלכלי החריף מדאיג אותו עד לכדי חוסר שינה, שמשלם את מסיו. זה אדם שרואה את האח הגדול VIP, שמח שנסרין מהישרדות עפה, ושההתבטאויות של חברי הכנסת הערביים בכנסת מפחידות אותו. האדם הסביר בישראל כבר קצת לא בטוח שצה"ל הוא הצבא החזק ביותר, ולא מאמין לפוליטיקאים ש-כו-לם מושחטים. האדם הסביר הוא אדיש מאד. הוא רואה את משפחת שליט באוהל המחאה וחושב איך היו ימים שפעם צה"ל עבר אלפי ק"מ לארץ ביבשת אחרת בשביל להציל יהודים, הוא רואה גם את ההפגנות האנטי-ישראליות ומתחיל להרגיש כמו בדרום אפריקה.אותו אדם סביר, הוא אדם סביר שאסור לו להפלות, זה אדם סביר שצריך לקבל את כולם, הוא הרוב, הרוב שמגרדים ממנו את השפיות, לאט לאט.
טראנס בשביל האומות
מרץ 13th
טקס הפרחת בלונים מסורתי
לפני שבוע במסגרת חגיגות חג הפורים שבא עלינו לטובה שמתי את פעמיי למסיבת ה-TFN שנערכה בחמת גדר. מה צריך יותר מחג יהודי עתיק, מקום אקזוטי בקצה של ישראל, מוסיקת טראנס וקצת שמח* בכדי לחגוג עד לא ידע מי אני, ומי זה הפיל הורוד ששר לי מעל הראש*.
תגידו מיד שמדובר בעוד מסיבת טבע, של אלפי סטלנים, שכל מה שהם רוצים זה לראות ירוק בעיניים*, לשתות ושבעצם מדובר בעוד הישג נכשל של מערכת החינוך הישראלית. אולי תאמרו שהנה אלה הם הצעירים האלה, שיוצאים לקרוע את המזרח ודרום אמריקה, שמוציעים למדינה שם של "רואים את המסך המפוצל ולא בטלויזיה"*. תגידו. זה לא יעזור לכם. לכם ובטח לא למשטרה שנאלצה להתמודד עם 5,000 כאלה. More >
דיי לפסטיבל גלעד שליט
מרץ 10th
צילום: AP
היום זהו היום השלישי לשביתת השבת של הורי החייל גלעד שליט מול מעונו של ראש הממשלה. מאז שנחנך מאהל המחאה הספיקו לבקר בו הורים שכולים, הוריי חטופים, משפחת הנווט הנעדר רון ארד ואפילו שר הביטחון אהוד ברק, שכנראה גם מוחה על כך שלא משחררים את החייל.
לפני שאפרוט מדוע הפסטיבל הזה מיותר, ארצה להזכיר מספר שמות, חלקם מוכרים, חלקם לא: גיא חבר, מג'די חלבי, זכריה באומל, יהודה כץ, צבי באומל, עופר סלומון ז"ל, אמיר גרביה ז"ל. More >
תגובות לשבוע החולף
פבר' 28th
1. הנשיא שמעון פרס הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה על ח"כ בנימין נתניהו. לכאורה, הצעד המתבקש לאור המלצתם של 65 חברי כנסת. ח"כ נתניהו פנה לציפי לבני בכדי להקים ממשלת אחדות לאומית. ציפי לבני עומדת בראש מפלגת קדימה, כלומר, בראש מפלגת קדימה מינוס שאול מופז אחד, שאוטוטו מסיים מסלול במשרד התחבורה וחולם על רגילה במשרד הביטחון. אותה מפלגת קדימה, המיוצגת בכנסת ע"י סיעתה, המליצה לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ציפי לבני. אמנם קדימה זכתה ביותר קולות מהליכוד, אבל לא היה לה גוש חוסם. הגוש שלה נמס בידיו המוכשרות של ג'ומס וברק. אך מה עניין שמיטה להר סיני? הרי, מפלגות זה לא טרנד. מצעה של קדימה שונה מהותית מזה של הליכוד, או במילים אחרות, המדיניות שמקדמת ציפי לבני שונה בצורה קיצונית מאותה מדיניות של אותו גוש, שהמליץ לנשיא על נתניהו. כלומר, נתניהו מנצל את התמיכה שקיבל מהשותפות הטבעיות תמורת ניסיון לערוק למחנה השני, שעד לא מכבר כונה, מכנה השלום. זהו מבחנה של ציפי לבני. כל עוד נתניהו לא יאמץ את המדיניות של שתי מדינות לשתי עמים, אסור ללבני להיכנס לממשלה בראשותו. אחרת, תצטרך השרה לבני לשלוח לבוחריה פתק החלפה, החלפה של האידיאולוגיה אותה הם בחרו. זאת בהנחה כמובן, שהבחירה הייתה מתוך אידיאולוגיה כמו פעם, ופחות אדלריזם כיום. More >
תגובות אחרונות