בימים האחרונים אנו עדים להקצנה בשתיים מן האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית. החרדים בירושלים מתנתקים דה פאקטו מהמדינה כאשר הם אוכפים בעצמם קווי מהדרין, מצפצפים על המשטרה ומפגינים למען השבת במקומות שעד כה בירושלים היו בלב הקונצנזוס. החברה הערבית, אזרחי המדינה לכל דבר ועניין מזמן לקחו את מסמך החזון שלהם, שמדבר על מדינת כל אזרחיה וביום האדמה האחרון הרשו לעצמם לנאום מול קהל המחזיק דגלי פלשתין ותמונות של חסן נסראללה ועימאד מורנייה. נראה שקמים לנרטיב הציוני מתחרים, ולפי המדרון החלקלק בו אנו נמצאים, הציונות כרגע אפילו מפסידה.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית. יש האומרים שהמושגים אינם משתלבים זה עם זה. אך חלק מערעור נובע בעיקר באי יציקת תוכן למושגים האלה, תוכן שיהיה מוסכם על כל חלקי החברה הישראלית. רק חוקה לישראל, חוקה בהסכמה, תוכל לבסס ולחדש את הנרטיב הציוני, להתאימו לאתגרים של ימינו ולהביא ללכידות, מעין קהילתיות סביב היותנו מדינה ריבונית. ראש הממשלה, הוא אסיר ציון לשיטה. הפרדוקס הוא, שתחלואי היעדר החוקה ושיטת הממשל המקולקלת היא זאת המביאה אותו להיות שבוי של ש"ס והימין הקיצוני, ולא להקשיב לציפייה של הרוב הלאומי, שמרוכז סביב המרכז הפוליטי לעשות תיקון רציני בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל.
חוקה לישראל, ורפורמה בשיטת הממשל יוכלו לחזק את מעמדה המדיני של ישראל. כאשר אנו דורשים הכרה בנו כמדינה יהודית, מבלי להגדיר את המושג בהסכמה כמה שניתן, אנו בעצם מבקשים שיכירו במשהו לא מוגדר. חלק מהעניין למשל, הוא להסביר שמדינת ישראל היא לא תוצר של השואה בלבד (כפי שנאם אובאמה בנאום קהיר), אלא זכות טבעית, היסטורית (כפי שמפורט במגילת העצמאות) וכי מדובר בלאום הזכאי למדינה, כפי שכל לאום אחר דורש. מבלי הסכמה לאומית על הפרט הקטן הזה, יהיה קל להאשים אותנו בקולוניאליזם ולנו לא תהיה תשובה.
שינוי שיטת ממשל שיגביר את המשילות על חשבון הייצוגיות יוכל להחזיר לרשות המבצעת את כוחה האמיתי. ממשלות לא יהיו תלויות כל הזמן בגחמות של מפלגות קטנות, הממשלה תהיה קטנה ויעילה. מדיניות תבוצע בשיקולים ענייניים, וכך למשל נוכל למצוא משאבים לשיפור מצב החינוך, ההתיישבות בנגב ובגליל ומצב מערכת הבריאות למשל.
חשוב לציין, שלא מדובר בבעיטה בערכי היהדות. לולא החברה החרדית והדתית לא היינו שומרים על הגחלת היהודית ועל העברת הידע מספר הדברים ועד לפוסקים של ימינו. עלינו להביא את היהדות לכולם, ולמשל במסגרת הרפורמה להגדיר מהו יהודי ומהן הדרכים לגייר יהודים – כתשובה להתבוללות.
לסיכום, יש ציפייה רבה בעם שהממשלה תעשה משהו מעבר להישרדות. הנטל שאותו רוב נושא הולך ומתקרב לנקודת מבחן, שאחריה אותו רוב לא יוכל לקחת אותו על כתפיו. אז יגיע הפיצוץ, לטובת כולנו, הגיע הזמן למנוע אותו.