צולם בעזרת אייפון

נשאלת השאלה, מדוע אפשר לשקם אי תנועה, אבל קשה לשקם דברים אחרים?
אבל נתחיל מהסוף. התמונה הזאת צולמה בהרצלייה. בהרצלייה יש ראש עיר שזאת הקדנציה השלישית שלה. בבחירות האחרונות היא ניצחה באחוזי תמיכה שמזכירים משטרים אסלאמיים. יש לראש עיר ניסיון. היא מכירה את העבודה, ובעיקר, מובטחות לה עוד 4 שנים של עבודה, ללא חשש של הדחה, בחירות, שותפות קואליציוניות וכו'.

גם אם ישנם מאבקים פוליטיים במועצת העיר, הם בסופו של דבר נגמרים בהגיוניות מסוימת ולא במשחקים פוליטיים מכוערים על גבם של האזרחים.  למה הכוונה? לפני שבוע הצביעה סיעת קדימה נגד חוק הקולנוע, וניצחה את הקואליציה. לכאורה הישג מרשים. בפועל, זה מסריח. למה מסריח? כי מדובר בהצעת חוק שיזמה קדימה עצמה בכנסת הקודמת. החוק מסדיר את תקציבי ההפקה הניתנים לקולנוע הישראלי. קדימה רצו להביך את הקואליציה והצליחו בכך. רק חבל שזה פגע בנושא חשוב שכזה.

המצב בכנסת הוא רחוק מלהיות עיריית הרצלייה.

כל עוד נבחר פוליטיקאים שמביישים את הכנסת, כל עוד שיהיו 40 ח"כ שהם שרים וסגני שרים, כל עוד שהאמון שלנו יילך ויקטן באותם "נבחרי" ציבור, אז הנושאים החשובים באמת יישארו מוזנחים ונטולי טיפול.

אבל לפחות האי תנועה בשיקום.