Posts tagged בינתחומי

להלן נאום שנשאתי* בפאנל בנושא "פוליטיקה לאן? שפיטות או משילות" במסגרת יום דמוקרטיה שנערך במרכז הבינתחומי בחסות בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ואגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי. בפאנל השתתפו ח"כ והשר לשעבר אופיר פינס-פז וח"כ דוד רותם. במהלך יום הדמוקרטיה סטודנטים "ייצגו" דעות שונות בנושאים שונים בפני השופטים – הסטודנטים בשאלות שייעצבו את עתיד מדינת ישראל. תגובות יתקבלו בברכה.

שלום רב, שמי עמרי אריאב, ואני סטודנט שנה שנייה למשפטים וממשל ורכז יוזמות סטודנטים באגודת הסטודנטים.

סטודנטים יקרים, אני רוצה לצטט משפטן צעיר ומנהיג בתחילת דרכו:
"עליונות המשפט למה? יש שישאלו האם זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרים על ידי העם יוכלו לבטל החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה חשובה… למדנו כי רוב פרלמנטארי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים לבל יוכל הרוב שבו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט. כלומר, קביעת החירויות האזרחיות כחוק יסוד ומתן סמכות לחבר של שופטים לבטל את תוקפו של חוק שנוגד את חוק היסוד, את החירויות האזרחיות.
הוא ממשיך ומסכם: ההיסטוריה מלמדת כי כל עוד שלטון עריץ לא הצליח להדביר תחתיו את המשפט, כל עוד לא עלה בידו להפוך את אולם בית הדין לאולם הצגות, כל עוד התקיימה אווירה ציבורית לטובת עצמאות השופט והמשפט – ידעו השופטים להתייצב אל מול שליטים ולהעדיף את צו מצפונם על לחץ השלטונות".

חברים יקרים, כותב הטקסט הזה הוא לא אחר מאשר, מנחם בגין ז"ל, ראש הממשלה, מייסד תנועת החירות, לימים הליכוד. לצערי, אם הוא, או ז'בוטינסקי היו חיים ושומעים את הביקורת המותחת בבית המשפט הם היו מזדעזעים.

בית המשפט העליון מתפקידו להביע עמדתו – במסגרת מה שקרוי ביקורת שיפוטית – בכל הקשור לחקיקה המגלמת בתוכה פגיעה בזכויות הפרט והאזרח. פגיעה שיכולה להיות על בסיס בטחוני, כלכלי, פוליטי, והומניטרי. בית המשפט העליון חייב וצריך להמשיך להיות עצמאי, נטול השפעה פוליטית ונטול כל מורא שלטוני.

כל תלמיד בחטיבת ביניים לומד בשיעור אזרחות כי הדמוקרטיה נשענת על שתי רגליים – הפרוצדוראלית והמהותית. הרגל הפרוצדוראלית מעגנת בתוכה את סדרי השלטון, הבחירות, הפרדת הרשויות וכיוצא בזה בעוד הרגל המהותית עוסקת בערכים ובתכנים הדמוקרטים – סובלנות, פלורליזם, זכויות האדם והאזרח, שוויון, חירות וכדומה.

אם בעבר היה נדמה כי הכנסת הזניחה  קידום ערכים דמוקרטים בחקיקה – אז היום מדובר במתקפה ישירה ופרועה עליהם. ראינו זאת בתיקון לחוק האזרחות, בחוק הנכבה, בחקיקה חסרה ומפגרת בתחום ההגירה שגורמת לפגיעה בזכויותיהם של הפליטים, בכפייה דתית ועוד שלל יוזמות פרלמנטאריות שעומדות בסתירה מוחלטת לערכי היסוד של המדינה ולמגילת העצמאות.

"מי שגר בבית מזכוכית, אל לו לזרוק אבנים", אומר הפתגם.
אדוני, ח"כ דוד רותם,  ראש וועדת חוק חוקה ומשפט, הלוואי ובסיום הפאנל שלנו תצא מכאן ותפתח, אתה וחבריך חברי הכנסת בבליץ חקיקתי לשיפור מעמדם וזכויותיהם של המיעוטים והחלשים ובחברה – אך יש לי תחושה שזה לא יקרה. כל עוד הכנסת תמשיך במגמות השליליות האלו ימשיך בית המשפט העליון, במסגרת הבלמים והאיזונים במשטר הדמוקרטי, להגן על האזרח הפשוט ועל המיעוטים.

במדינת ישראל של 2010 ביקורת שיפוטית  ועתירה לבג"ץ הן מהכלים האחרונים שנותרו בידי הדמוקרטיה להגן על עצמה. בשמירה על זכויות אדם, בשוויון בין המינים, במאבק באכיפה בררנית, בשרירותיות של הממשל ובפגיעה בעקרונות החוקתיים של מדינת ישראל. כל עוד הכנסת תסרב לבצע את תפקידה, נהיה נתונים לגחמתו של רוב קואליציוני. שלטון החוק הוא מהותי ולא רק פרוצדוראלי. חבר כנסת צריך לחוקק ממניעים כנים, ולא כאחרון הטוקבקיסטים לחלילה של התקשורת או שיקולים קואליציונים.

לגופו של עניין, בית המשפט נזהר גם נזהר מהתערבות. קחו את בג"צ רובינשטיין בנושא גיוס בני ישיבות, שבו הפצירו השופטים בכנסת לקחת את סמכותה בידיה ולחוקק חוק.  הכנסת חוקקה את חוק טל השנוי במחלוקת, ועדיין בימ"ש נמנע מלבטלו, על אף העוול שהוא עושה לאלה שנושאים בנטל – שזה בעצם אנחנו. דוגמא נוספת היא פסיקת בג"צ בעניין הסיכולים הממוקדים וגדר הביטחון ורק היא זאת שעומדת בין העמדת ישראלים בבתי משפט בעולם, ובעצם מגינה על צעדיו של צה"ל, בלחימתו המוסרית בטרור.

לצערי, את התרומה הזאת מבקשים חבריי לבטל. הם רוצים "בית משפט לחוקה", או מנגנון עוקף בג"ץ. הם יבואו ויצטטו לכם מחוקות של מדינות נאורות כמו קנדה, אוסטרליה וצרפת, ויצטטו לכם מודלים המשמרים את הכוח בידי הפרלמנט בלבד, אך זאת זריעת חול בעיניים. מדוע? כי באותן מדינות זכויות האדם מעוגנות בחקיקה נוקשה, כזאת שאפילו רוב של גוש (ימין) טבעי אינו יכול לבטל.

ח"כ רותם, אם אתם רוצים שבית המשפט לא ימלא את תפקידכם, פשוט תחוקקו. למשל אם מוסד הסבירות במשפט המנהלי פוגע במשילות במשרדי הממשלה, מדוע לא  שתחוקקו  חוק פרוצדורה מנהלית? וזאת רק דוגמא אחת.  הגיע הזמן לחוקה בישראל. הגיע הזמן לאזן בין כל השסעים בחברה הישראלית, ליצוק תוכן למושג יהודית ודמוקרטית, כדי שקודם כל נוכל להכיר בעצמנו כמדינת היהודים, ואחר כך לדרוש הכרה של אחרים בנו. אל נא תתקפו את בית המשפט, התחילו לעבוד ולחוקק.

חברים יקרים, עלינו לזכור את שאמר נשיא בימ"ש בדימ' השופט פרופ' אהרון ברק: "אם לא נשמור על הדמוקרטיה, היא לא תשמור עלינו".

אני מקווה שעוד לא מאוחר.

* תודה לנמרוד ברנע על הערותיו הבונות והמועילות.