תגובות לשבוע החולף

1. הנשיא שמעון פרס הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה על ח"כ בנימין נתניהו. לכאורה, הצעד המתבקש לאור המלצתם של 65 חברי כנסת. ח"כ נתניהו פנה לציפי לבני בכדי להקים ממשלת אחדות לאומית. ציפי לבני עומדת בראש מפלגת קדימה, כלומר, בראש מפלגת קדימה מינוס שאול מופז אחד, שאוטוטו מסיים מסלול במשרד התחבורה וחולם על רגילה במשרד הביטחון. אותה מפלגת קדימה, המיוצגת בכנסת ע"י סיעתה, המליצה לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ציפי לבני. אמנם קדימה זכתה ביותר קולות מהליכוד, אבל לא היה לה גוש חוסם. הגוש שלה נמס בידיו המוכשרות של ג'ומס וברק. אך מה עניין שמיטה להר סיני? הרי, מפלגות זה לא טרנד. מצעה של קדימה שונה מהותית מזה של הליכוד, או במילים אחרות, המדיניות שמקדמת ציפי לבני שונה בצורה קיצונית מאותה מדיניות של אותו גוש, שהמליץ לנשיא על נתניהו. כלומר, נתניהו מנצל את התמיכה שקיבל מהשותפות הטבעיות תמורת ניסיון לערוק למחנה השני, שעד לא מכבר כונה, מכנה השלום. זהו מבחנה של ציפי לבני. כל עוד נתניהו לא יאמץ את המדיניות של שתי מדינות לשתי עמים, אסור ללבני להיכנס לממשלה בראשותו. אחרת, תצטרך השרה לבני לשלוח לבוחריה פתק החלפה, החלפה של האידיאולוגיה אותה הם בחרו. זאת בהנחה כמובן, שהבחירה הייתה מתוך אידיאולוגיה כמו פעם, ופחות אדלריזם כיום.
2. שחר פאר לא קיבלה ויזה לטורניר בדובאי. שוב הפוליטיקה מתערבבת בספורט. שוב ישראל מוקצה, ושוב זה הערבים שדופקים אותנו. מאז מבצע "עופרת יצוקה" נראה שלא רק שבדעת הקהל הישראלית לא התבססה התחושה שניצחנו, אלא שבדעת הקהל העולמית אחנו עכשיו הבריון הדומה שתי טיפות מים לבריון הדרום אפריקאי הלובש גלימת אפרטהייד. זה כבר לא סיבות טקטיות, או ירי קסאמים מתמשך לאורך שנים. זאת הציונות שמושוות שוב לגזענות, זאת הזהות, האתוס הלאומי של מדינת ישראל שעובר דמונינזציה מסיבית בשבועות מאז הפסקת האש. אם אז היה לנו את הנשיא המנוח, השגריר באו"ם דאג הרצוג, שיידע להסביר ולהראות את העולם בבורתו, היום יש לנו את רוחמה אברהם.
3. יצא לי לקבל לינק מחברי האנגלי ג'רמי. ג'רמי שלח לי קישור לסרטון באתר יוטיוב בו מוצג שער של יניב קטן באולד טרפורד. כן, היו אלה הימים של מכבי חיפה בליגת האלופות, הנצחונות המוחצים על אריות הכדורגל האירופאי. היה שווה להגיע לשק"ם, לבזבז שעות שינה יקרות בכדי לחזות באותו כדורגל משובח, שרק הפועל תל אביב שוותה לו עונה לאחר מכן, או קודם, איני זוכר. השבוע הייתי בקופסא, תירוץ ישראלי לאצטדיון כדורגל מודרני, שבו הדשא של השכן, בהחלט ירוק יותר. מכבי חיפה התגלתה במלוא חולשתה, משחק נוראי של חוליית ההגנה, בכיכובו של דוידוביץ' שכנראה קיבל פיק רגליים מהסקאוטרים הגרמניים וגם הנדרסון, אולי, הבלם הראשון שמוכרים בחנויות הכל בשקל. זה לא שנתניה הציגה יכולת מופלאה, אולי בעצם היא כן נתנה פייט למצור המתמשך על רצועת עזה. אני לא מבין לאן הדרדר הרמת כדורגל בישראל מאז, מה שכן ברור הוא היחס ההפוך בין הרמה, לבין מכירי הכרטיסים המופקעים. מי שרוצה להצטרף לתביעה ייצוגית, שייצור קשר.
4. מילים אחרונות לחברי הכנסת החדשים. לא אכפת לי מה אתם, מי אתם, כמה אתם ומה אתם רוצים להציג. בבקשה שהפעם הבאה שאני אצטרך להחליף את זהבה גלאון, פרלמנטרית מוכשרת, מציקה ואיכותית בכהניסט פשיסט, שתהיה רק בעוד 4 שנים. תודה.